Português | Transliteração | עברית |
---|---|---|
Ela me escreve linhas curtas E eu respondo em rolos de pergaminho Os seus gestos são controlados E os meus transbordam Ela me convida para café da manhã Eu a convido para a inauguração da casa Ela nunca será minha Talvez esteja um pouco ao meu lado E isso também não é certo O quão doce e amarga a dor Só por causa dela estou pronto para me apaixonar Com olhos radiantes com um sorriso faminto Eu danço a dança esquisita do coração Todo o dia eu ando e me lembro Das ruas de Paris, como estava frio Nos abraçamos minutos longos doces Acordei e novamente acabou Hoje eu saio Hoje eu faço um ato Alguém me jogou uma bóia salva-vidas E disse que o amor é algo que contagia O quão doce e amarga a dor... Ela me escreve linhas curtas... Ela me convida e ter cuidado Eu a convido para ficar Ela chega na hora exata E por um momento tudo se torna possível O quão doce e amarga a dor... | Hi kotevet li shurot ktzarot Veani one bemegilot Hamechvot shela meupakot Vesheli olot al gdoteihen Hi mazmina oti learuchat boker Ani mazmin ota lechanukat bait Hi af paam lo tihye sheli Ulai tihye ktzat leyadi Vegam ze lo batuach Kama matok vemarir hakeev Rak biglalo ani muchan lehitahev Beeinaim borkot bechiuch raev Ani roked et harikud hamuzar shel halev Kol hayom ani holech venizkar Barchovot shel Pariz eich haya lanu kar Hitchabaknu dakot arukot metukot Hitorarti veshuv ze nigmar Hayom ani yotze Hayom ani ose maase Mishehu zarak li galgal hatzala Veamar ahava ze davar medabek Kama matok umarir hakeev... Hi kotevet li shurot ktzarot... Hi mazmina oti lehizaher Ani mazmin ota lehishaer Hi magia bashaa hamduieket Ulerega hakol mitafsher Kama matok umarir hakeev... | היא כותבת לי שורות קצרות ואני עונה במגילות המחוות שלה מאופקות ושלי עולות על גדותיהן היא מזמינה אותי לארוחת בוקר אני מזמין אותה לחנוכת בית היא אף פעם לא תהיה שלי אולי תהיה קצת לידי וגם זה לא בטוח כמה מתוק ומריר הכאב, רק בגללו אני מוכן להתאהב בעיניים בורקות בחיוך רעב... אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב כל היום אני הולך ונזכר ברחובות של פאריז איך היה לנו קר התחבקנו דקות ארוכות מתוקות התעוררתי ושוב זה נגמר היום אני יוצא היום אני עושה מעשה מישהו זרק לי גלגל הצלה ואמר אהבה זה דבר מדבק כמה מתוק ומריר הכאב... היא כותבת לי שורות קצרות... היא מזמינה אותי להיזהר, אני מזמין אותה להישאר. היא מגיעה בשעה המדויקת ולרגע הכל מתאפשר. כמה מתוק ומריר הכאב... |
No comments:
Post a Comment