Meni Beger escreveu a canção como uma canção de saudades à Israel, quando estava passeando fora do país. Apesar de ter escrito a canção antes da retirada de Yamit, no deserto do Sinai, nos acordos de paz entre Israel e Egito, os retirados de Yamit a “nacionalizaram”, e até hoje ela é identificada com essa retirada. Em 2004 a canção foi “reformada” por Hila Harari e o grupo Kele Shesh, e em 2005 subiu ao topo das paradas de sucesso, coincidindo com a retirada de Gaza de Agosto de 2005.
| Português | Transliteração | עברית |
|---|---|---|
| Essa era minha casa Com jardim e galinheiro, era minha casa Era seu, meu, nosso Com o amanhecer aí morarão estranhos E nós com todas as lembranças esquecidas Lutamos tanto Que esquecemos sobre o que Para mim é uma guerra Para eles é o sustento Para mim é casa Para eles é mais uma linha no mapa Há tempos isso virou muito mais do que uma terra Talvez um não concorde, mas entendo sem problema Florecemos o deserto e é isso que vocês dão de volta As lembranças não morreram, mudaram de casa Iamit ressucitada Começa Plik: com imaginação e memória Do dia em que escrevi o primeiro verso Corro no cronômetro Separo sonho da realidade No álbum de fotos, anos bonitos Lembranças de infância (é mano) Nada parará o tempo O relógio bate, ponteiros avançam E eu me afasto, não há lugar como a casa Essa não é mais uma frase tirada da heroína da história “Mágico na Terra de Oz” Essa era minha casa... Agora é de vocês Não criaremos mais lembranças ali Eu me lembro da primeira noite, primeiro beijo Despedida que não voltará mais Na qual suava de calor Briga e volta, aconteceu assim mesmo Quando te levantei e te carreguei pela porta Abaixo-me para a terra, tomo um punhado dela Aqui é minha casa, essa é a infância, a alma De manhã levantei-me e respirei o ar e as cinzas Entre nós, até hoje a casa tinha parte da ligação Não acredito que agora acabou, tudo foi tomado Mão com mão, foi eterno e sumiu com o vento Novamente não se vê velas acesas Nas janelas, desde que partimos Novamente não se vê velas acesas Nas janelas, desde que partimos Quando você partiu, foram contigo Todos os amigos, com os quais sempre ríamos | Ze haya beiti Im gina velul haya beiti Haya shelcha haya sheli haya shelanu Im shachar yaguru bo zarim Vaanachnu im kol hazichronot neelamim Nilchamnu kol kach harbe Sheshachachnu al ma Bishvili zot milchama Bishvilam zot parnasa Bishvili ze habait Bishvilam ze od stam kav al mapa Mizman ze nehefach lihiot harbe yoter mistam adama Ulai an'lo maskim, aval mevin bli beaya Hifrachnu ta'shmama veze ma she'tem notnim bechazara Hazichronot lo metu, hem avru dira Yamit kama letchia Matchil plik bedimion al zikaron Miyom shebo katavti ta'charuz harishon Ratz al stoper Mafrid bein chalom lemetziut Bealbum hatmunot, shanim yafot Zichronot shel yaldut (baduk) Klum lo yaatzor et hazman Shaon dofek, machogim zazim kadima Vaani mitrachek, ein makom kmo habait Ze lo od mishpat matzutz shel hagibora basefer “Hakosem meeretz utz” Ze haya beiti... Achshav hu shelachem Anachnu lo nitzor bo zichronot yoter Ani zocher laila rishon, neshika rishona Preda shelo tashuv yoter Sheba hizeti michom Meriva vechazara, hakol kara bidiuk kach Ksheheramti venasati otach derech hamiftan Mitkofef al haaretz, lokeach chofen adama Kan ze habait sheli, zot hayaldut, haneshama Baboker kamti venashamti ta'avir vehaefer Beineinu ad hayom labait haya chelek bakesher Lo maamin sheze nigmar achshav hakol lakuach Yad beiad nihya lead veneelam kmo haruach Ze haya beiti... Shuv lo roim nerot dolkim Bachalonot meaz azavnu Shuv lo roim nerot dolkim Bachalonot meaz azavnu Ksheat halacht, halchu itach Kot otam hayedidim, itam tamid tzachaknu | זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים נלחמנו כל כך הרבה ששכחנו על מה בשבילי זאת מלחמה בשבילם זאת פרנסה בשבילי זה הבית בשבילם זה עוד סתם קו על מפה מזמן זה נהפך להיות הרבה יותר מסתם אדמה אולי אנ'לא מסכים, אבל מבין בלי בעיה הפרחנו ת'שממה וזה מה ש'תם נותנים בחזרה הזיכרונות לא מתו, הם עברו דירה. ימית קמה לתחייה. מתחיל פליק בדמיון על זכרון מיום שבו כתבתי ת'חרוז הראשון רץ על סטופר מפריד בין חלום למציאות באלבום התמונות, שנים יפות זכרונות של ילדות (בדוק) כלום לא יעצור את הזמן שעון דופק, מחוגים זזים קדימה ואני מתרחק, אין מקום כמו הבית זה לא עוד משפט מצוץ של הגיבורה בספר "הקוסם מארך עוץ". זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך היה שלי היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזיכרונות נעלמים עכשיו הוא שלכם אנחנו לא ניצור בו זכרונות יותר אני זוכר לילה ראשון, נשיקה ראשונה פרידה שלא תשוב יותר שבה הזעתי מחם מריבה וחזרה, הכל קרה בדיוק כך כשהרמתי ונשאתי אותך דרך המפתן מתכופף אל הארץ, לוקח חופן אדמה כאן זה הבית שלי, זאת הילדות,הנשמה בבוקר קמתי ונשמתי ת'אוויר והאפר בינינו עד היום לבית היה חלק בקשר לא מאמין שזה נגמר עכשיו הכל לקוח יד ביד נהיה לעד ונעלם כמו הרוח שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות מאז עזבנו כשאת הלכת, הלכו איתך כל אותם הידידים, איתם תמיד צחקנו |
No comments:
Post a Comment