| Português | Transliteração | עברית |
|---|---|---|
| Agora depois de dois, três dias Que você viajou e levou tudo o que eu era contigo Descobri fotos na parede branca E algumas nuvens cinzas no teto da cozinha Nesse mesmo dia que você viajou Tocou o relógio e acordou toda a casa E o sol de inverno entrou nas persianas E vi um rosto no café parecido não parecido De repente quando você não veio Eu queria tanto E de repente quando você não veio Fiquei com frio E acendi a luz no quarto vizinho E te esperei horas sem ar e corpo Depois deslisou o teto ao chão E os céus se encheram de pássaros E viajei longe como uma pomba pura E ficava sonhando e ficava acordado Lentamente apagou-se sozinha a luz E fiquei no escuro, fiquei sozinho Da parede branca deslisaram as fotos Tristes, triste, porque de repente quando você não veio De repente quando você não veio... | Achshav acharei yomayim shlosha, Shenasat velakacht et kol ma shehaiti itach Giliti tmunot al hakir halavan, Vechama ananim beafor al tikrat hamitbach. Mamash beoto hayom shenasat Tziltzel hashaon veheir et habait kulo. Veshemesh chorpit batrisim nichnesa, Veraiti panim bakafe domot lo domot. Pitom kshelo bat Ani ratziti kol kach, Ufitom kshelo bat, Naasa li kar, Vehidlakti et haor bacheder hasamuch, Vechikiti lach shaot bli avir vaguf. Achar kach galsha hatikra laritzpa, Vehashchakim nimleu tzipor, Venasati rachok kmo yona shel bar, Vehaiti cholem vehaiti er. Leat leat kava haor levado, Venotarti chashuch, vehaiti levad. Min hakir halavan galshu hatmunot, Atzuvot, atzuvot, ki pitom kshelo bat. Pitom kshelo bat... | עכשיו אחרי יומיים שלושה, שנסעת ולקחת את כל מה שהייתי איתך גיליתי תמונות על הקיר הלבן, וכמה עננים באפור על תקרת המטבח. ממש באותו היום שנסעת צלצל השעון והעיר את הבית כולו. ושמש חורפית בתריסים נכנסה, וראיתי פנים בקפה דומות לא דומות. פתאום כשלא באת, אני רציתי כל כך, ופתאום כשלא באת, נעשה לי קר, והדלקתי את האור בחדר הסמוך, וחיכיתי לך שעות בלי אויר וגוף. אחר כך גלשה התקרה לרצפה, והשחקים נמלאו ציפור, ונסעתי רחוק כמו יונה של בר, והייתי חולם והייתי ער. לאט לאט כבה האור לבדו, ונותרתי חשוך, והייתי לבד, מן הקיר הלבן גלשו התמונות, עצובות עצובות, כי פתאום כשלא באת. פתאום כשלא באת... |
No comments:
Post a Comment