Português | Transliteração | עברית |
---|---|---|
Os sons da flauta para as dunas do deserto costumava mandar Acariciou ele o seu corpo macio e a tempestade devorou tudo Desistiu de ser como as dunas, "eu quero voce como rocha" Então prometeu não migrar novamente como a areia Quando o vento o acariciou com força segurou no pau da tenda Suas orelhas tapou, não escutar, não respirar de forma alguma o som Você é nômade, sussurrou o deserto, você se enterra em uma tenda estreita E as ovelhas baliam no riacho como flauta Ho ho ho ho ho, uma voz chama a migrar, migrar Ho ho ho ho ho, uma voz chama a migrar, migrar Quando romperam as enchentes esqueceu tudo o que havia prometido Para os sons da flauta estendeu as mãos na tempestade Numa dança louca com as plantas foi levado bêbado como areia no vento Também as rochas abriram asas como a garça E quando voltou novamente sobre seu cavalo para aprofundar o pau da tenda Sobre os tecidos ela com fios e cores tecia palavras Bem vindo traidor, segure bem no pau da tenda Pois também a mim uma tempestade nômade levou | Tzlilei chalil el hacholot shel hamidbar haya sholeach Litef hu et gufa harach vehasufa tarfa hakol Chadal lihyot kmo hacholot ani rotza otacha kmo sela Az hivtiach lo lindod shuv kmo hachol Ksheharuchot oto litfu beoz achaz bemot haohel Oznav atam hu lo lishmoa lo linshom klal et hatzlil Ata navad lachash midbar ata nikbar beohel tzar Vehakvasim pau bavadi kmo chalil Ho ho ho ho ho kol kore lindod lindod Ho ho ho ho ho kol kore lindod lindod Ukshepartzu hashitfonot shachach et kol ma shehivtiach El hatzlilim shel hachalil hoshit yadaim basufa Bimchol teruf biknei hasuf nischaf shikor kmo chol baruach Gam haslaim parsu knafaim kmo anafa Ukshechazar shuv al suso lehaamik et mot haohel Al hayeriot hi bechutim uvetzvaim milim rakma Baruch shuvcha boged echoz heitev bemot haohel Ki gam oti sufa nodedet sachfa | צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר והכבשים פעו בואדי כמו חליל הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה במחול טרוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח גם הסלעים פרסו כנפיים כמו אנפה וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל כי גם אותי סופה נודדת סחפה |
belo blog.
ReplyDeleteparabéns.