Elaich - Idan Amedi אלייך - עידן עמדי

Mostrar/Esconder a Letra

Português	Transliteração	עברית
Quantos labirintos ainda passarei no caminho a você Quantas montanhas e mundos mais destruirei sem lembrar No mar da guerra eu luto para ver seus olhos Sem saber sequer se eles querem me ver Este é o segundo inverno que eu corro a caminho de você As estradas molhadas e neblina não me deixam ver E a cada passo do caminho rezo para escutar os seus sons Gritos que dizem que você silenciou, me chamam a voltar As vozes, os pedaços de ser humano, eu lhe darei E o vento sempre incomodará, ele não deixará Decepções se disfarçam de esperança quando eu lhe sussurro Para que saiba que eu já estou tentando faz tempo Eu estou sentado numa gaiola e espero devorar os seus medos E uma vez quando conversamos você disse que eles são muito grandes Dentro do jardim dos lobos que se acumularam para conquistar sua vida Um lobo ainda protege aqui com sua vida, não fica para trás As vozes, os pedaços de ser humano...	Kama mevochim od eevor baderech elaich Kama od harim veolamot achriv bli lizkor Beyam hamilchama ani nilcham lir'ot et einaich Bli ladaat bichlal im rotzot hen oti lir'ot Ze hachoref hasheni sheani ratz baderech elaich Hatzirim haretuvim vearafel mon'im mimeni lir'ot Uvechol psi'a baderech mitpalel lishmoa tzlilaich Tzeakot sheomrot shehechrasht kor'ot li lachzor Et hakolot, et shivrei haadam ani eten lach Veharuach metzika leolam, hi lo tarpe Achzavot mitchapsot letikva ksheani lochesh lach Sheted'i sheani kvar mizman menase Ani yoshev betoch hakluv umechake litrof et pchadaich Ufaam kshedibarnu at amart shegdolim hem meod Betoch gan hazeevim sheneermu lichbosh et chayaich Od magen kan zeev bechayav lo nish'ar meachor Et hakolot, et shivrei haadam...	כמה מבוכים עוד אעבור בדרך אלייך, כמה עוד הרים ועולמות אחריב בלי לזכור, בים המלחמה אני נלחם לראות את עינייך, בלי לדעת בכלל אם רוצות הן אותי לראות... זה החורף השני שאני רץ בדרך אלייך, הצירים הרטובים וערפל מונעים ממני לראות, ובכל פסיעה בדרך מתפלל לשמוע צלילייך, צעקות שאומרות שהחרשת קוראות לי לחזור... את הקולות, את שברי האדם אני אתן לך והרוח מציקה לעולם, היא לא תרפה אכזבות מתחפשות לתקווה כשאני לוחש לך שתדעי שאני כבר מזמן מנסה אני יושב בתוך הכלוב ומחכה לטרוף את פחדייך ופעם כשדיברנו את אמרת שגדולים הם מאוד בתוך גן הזאבים שנערמו לכבוש את חייך עוד מגן כאן זאב בחייו לא נשאר מאחור את הקולות, את שברי האדם...